אסף קידר ● מרחבים לשחרור וצמיחה ● פסיכותרפיה ומיינדפולנס
פסיכותרפיה
המרחב ההתפתחותי של הקליניקה הוא בעיניי, במידה רבה, מרחב של שחרור. כמו סוג של חממה – מרחב בטוח ומוגן, שהתנאים המיוחדים בו מאפשרים לנפש ולרוח לגדול ע"י השתחררות מדפוסי חשיבה, רגש והתנהגות שמייצרים לנו סבל ומגבילים את חיינו. לפעמים הדפוסים האלה מצויים בתוך העולם הפנימי שלנו, ולפעמים הם מגולמים במבנים משפחתיים, חברתיים ותרבותיים שבתוכם אנחנו מתקיימות/ים. במסגרת תהליך ההתפתחות אפשר להתוודע לדפוסים ולמבנים האלה, לראות במה הם משרתים אותנו ובמה לא, ולמצוא את הדרך להשתחרר ממה שמגביל אותנו בלי לוותר על ההיבטים שמיטיבים איתנו.
הצמיחה שמתאפשרת בעקבות השחרור הזה כוללת בין השאר:
-
חיבור יותר ויותר עמוק לעצמנו;
-
נאמנות למשאלות הלב העמוקות ביותר שלנו;
-
קבלה יותר מלאה של עצמנו, של אחרים/ות ושל מורכבות ההוויה האנושית, על הקשיים וההזדמנויות שבה;
-
יכולת להתנהל בעולם עם יותר גמישות בהתאם לנסיבות החיים המשתנות;
-
מציאת מקורות של שמחה, ערך, סיפוק ומשמעות.
העבודה הטיפולית שלי משלבת זרמים וגישות מסוגים שונים:
זו ליבת ההכשרה שלי כמטפל. נקודת המוצא של הפסיכותרפיה הגופנית היא שלא ניתן להפריד בין גוף לנפש. לחיי הנפש יש היבטים גופניים, ולתופעות גופניות (מבנה גוף, החזקות שריריות, מחלות כרוניות ועוד) יש היבטים נפשיים. לכן לעבודה עם הגוף בצורות שונות כמו תנועה, קול, מגע, או מודעות לתחושות הגוף יש הרבה מה לתרום לתהליכים של התפתחות אישית. לפעמים הערוצים הגופניים גם מספקים לנו גישה לתכנים נפשיים שפחות נגישים באמצעות דיבור ושפה, וע"י כך מאפשרים לנו להגיע להבנה יותר מלאה ועשירה של עצמנו.
היבט חשוב נוסף בזהות שלי כמטפל היא הגישה ההתייחסותית. גישה זו, שבעשורים האחרונים מהווה זרם מרכזי בשדה הפסיכותרפיה, שמה דגש רב על מערכת היחסים שנוצרת בין המטפל.ת למטופל.ת. היא לימדה אותי רבות בכל הקשור לניהול של מערכת היחסים הזו וכיצד להיעזר בקשר הזה עצמו כחומר גלם בתהליך הטיפולי. פעמים רבות הנושאים שתבקשו לעבוד עליהם איתי בטיפול יגיעו לקליניקה בצורת דברים שקורים בתוך הקשר איתי. עם תשומת לב רגישה ואמפטית והתבוננות משותפת, נוכל לרתום את הדינמיקות של הקשר שלנו לטובת התהליך האישי.
פסיכותרפיה גופנית
המושג "מיינדפולנס" (מודעות קשובה) פירושו תשומת-לב למה שקורה, בזמן שהוא קורה, באופן מכוון, אמפתי ולא-שיפוטי. בעזרת המיומנות הזאת ניתן לייצר בהדרגה מרווח פנימי בינינו לבין דפוסים אוטומטים לא מיטיבים שמנהלים אותנו ביום-יום. עם הזמן נחלשת האחיזה של הדפוסים האלה עלינו ונפתחת האפשרות להתנהל בעולם בצורות יותר מיטיבות.
מיינדפולנס עוזר גם בבניית מערכת יחסים ידידותית ולא-שיפוטית עם עצמנו - כולל כלפי הדפוסים הלא-מיטיבים שאותם אנחנו מבקשות.ים לשנות! מורת המיינדפולנס טארה בראך קראה לזה "קבלה רדיקלית" של עצמנו, כזו שמקיפה את כל הצדדים והצבעים של מי שאנחנו. שינוי אישי שקורה על בסיס של קבלה וידידות לעצמנו יהיה בד"כ יותר בר-קיימא מאשר כזה שמבוסס על מלחמה נגד עצמנו או נגד חלקים בתוכנו.
שורשיו של המיינדפולנס המערבי המודרני נעוצים במסורת הבודהיסטית העתיקה. כשאני מביא מיינדפולנס אל המרחב הטיפולי, אני לעתים קרובות מעשיר ומעמיק אותו בעזרת מושגים ותרגולים מהמסורת הבודהיסטית במידה שהם יכולים לשרת את התהליך האישי.
מיינדפולנס ובודהיזם
טראומה היא מצב חיים שבו יכולות ההכלה, העיבוד, הוויסות והאינטגרציה של האורגניזם האנושי משתבשות ומתנפצות. רסיסים בלתי-מעובדים של החוויה הטראומטית נשארים נעוצים בבשר ובנפש, ויכולים להתבטא בניתוקים מסוגים שונים, בסיוטי לילה, בדריכות מתמדת עקב תחושת סכנה, ועוד. טראומה יכולה לשבש קשות את תפקודי החיים, אבל קיימות היום דרכים מוכרות ואמינות לטפל בטראומה ולהפחית את אחיזתה על עולמנו הפנימי ועל חיינו.
בשנים האחרונות אני פוגש ולומד לעומק את נושא הטראומה, שמגיע אליי לקליניקה לעתים תכופות. אני בוגר קורסים על טיפול בטראומה בגישה התייחסותית ממוקדת-גוף (מורית הייצלר) ועל טיפול בטראומה מינית (נאוה גולדברג – מרכז שילוב).
אני גם מתעניין במיוחד במפגש בין טראומה למיינדפולנס. מצד אחד, תרגול מיינדפולנס הוא בעל פוטנציאל מרפא בדיוק ביחס לאותן יכולות אנושיות שנפגעות בטראומה. מצד שני, אותם תרגולים עצמם, בשימוש לא זהיר, עלולים גם להפגיש את האדם עם החוויה הטראומטית ולהעצים את הסימפטומים הנלווים לה. חשוב להכניס התאמות מיוחדות ללימוד ותרגול מיינדפולנס באופן שימצה את הפוטנציאל הטמון בו כמשאב תומך לריפוי עמוק של טראומה, תוך מזעור הסכנות הנלוות לו. הדבר נכון גם לשימוש במיינדפולנס במסגרת פסיכותרפיה וגם ללימוד מיינדפולנס במסגרות קבוצתיות.
טיפול בטראומה
הדפוסים האישיים העמוקים ביותר שלנו בד"כ התגבשו בשנות החיים המוקדמות כאסטרטגיות התמודדות עם לחצים ואתגרים שונים. לכן בכל פעם שהדפוסים האלה מופעלים בחיים הבוגרים שלנו - אם זה כמקור של כוח ואם זה כמשהו שמגביל אותנו - אפשר לומר שהילד.ה שהיינו מפגין.ה נוכחות :)
בעזרת הדמיון אפשר לפגוש את הילד או הילדה הפנימית שלנו, להתוודע לתסכולים ולצרכים שלה, ולמצוא להם מענה חדש שישרת אותנו היום בצורה יותר מיטיבה. באותה מידה נוכל גם להכיר את היופי, הטוב והחוכמה של הילד.ה שהיינו ושעדיין קיימים בנו.
הילד.ה הפנימי.ת
חיינו מתעצבים ומתנהלים בתוך הקשרים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים רבי עוצמה. טביעות האצבע של הכוחות האלה נמצאות בכל מקום - במה שנאכל, במקצוע שנבחר, במיניות שלנו, בתפיסות שלנו לגבי הורות ומשפחה, ועוד ועוד... לפעמים שינוי אישי יהיה כרוך באיתגור של מוסכמות חברתיות מסויימות ובחיכוכים עם אחרות.ים שעבורן.ם המוסכמות האלה חשובות או אפילו מקודשות. במצבים כאלה התהליך הטיפולי יסייע בבניית סמכות פנימית שמאפשרת לנו להישאר נאמנים לעצמנו. הרקע העשיר שלי במדעי החברה ובפעילות חברתית מצייד אותי בכלים רבים שיעזרו לי ללוות אתכן.ם במסע אמיץ מהסוג הזה.
כחלק מהמחוייבות החברתית שלי אני משתתף בפרויקט של ארגון "פסיכואקטיב" לטיפול באקטיביסטים/יות. אני נמצא ב"סל המטפלים" של הפרויקט, שמציע טיפולים במחיר מוזל מאוד של 50 ש"ח למפגש עבור 12 המפגשים הראשונים. פרטים נוספים על הפרויקט ניתן למצוא באתר "פסיכואקטיב".